תביעה לזכויות ברכוש הרשום ע"ש אבי הבעל

הצדדים להליך שבפנינו, התובעת, הגב' ---- (להלן:" התובעת" ו/או " האישה")  והנתבע, מר ---- (להלן:" הנתבע", ו/או " הבעל") היו נשואים זל"ז כדמו"י מיום  5.6.1999 ועד נובמבר 2006 שאז התגרשו זמ"ז בגט פיטורין (תקופת הנשואים ארכה אם כן,  כ-7 שנים וחמישה חודשים).

מנישואי הצדדים נולדו להם שני ילדים, ---  יליד 05.11.1999  ו --- יליד 08.02.2002.

בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים וכיום נדרש בית המשפט להכרעה בדבר המחלוקת שהתגלעה לעניין חלוקת הדירה, הרכב וכן בדבר החסכונות שלטענת התובעת הפריש האב המנוח עבור הילדים ואשר לטענתה נמשכו ע"י הנתבע .

ראה לעניין זה ההסכמה הדיונית של ב"כ הצדדים, בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 27.12.2010 ,וכפי שיפורט גם להלן.

לשם הקלת הדיון יחולק פסק הדין לנושאים ועפ"י מושא המחלוקת כאמור לעיל.

א. ה ד י ר ה

1.         בסעיף 9 לכתב התביעה (המתוקן) שהגישה התובעת, פירטה זו עתירתה לעניין הדירה וכדלקמן:

"25% מערך הדירה בה גרים בני הזוג, הידועה כגוש --- חלקה -- תת חלקה 3- ואשר כתובתה רח' ---- (ואשר תקרא להלן "הדירה" - מ.ד.). יובהר כי אמנם הדירה רשומה ע"ש אביו של הנתבע בלבד, אולם בפועל רכישת מחצית מזכויות הדירה מומנה ע"י הנתבע מתוך כספים משותפים שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים. יובהר כי בדיעבד עולה כי רישום הדירה ע"ש אבי הנתבע נועד להבריח את הכספים המשותפים, אשר נצברו לבעל בעת נשואי בני הזוג, ומכאן חשיבות הגשת התביעה שנועדה לשמירת זכויות התובעת".

2.         א.         בעת נישואי הצדדים היתה התובעת כבת 30 והנתבע כבן 45 שנים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי תקוותה בעת נישואיה לנתבע היתה לחיי זוגיות טובים והרמוניים והיא עשתה כל שיכלה לשם כך, תוך ששילבה עבודה מחוץ לבית יחד עם גידול הילדים המשותפים ודאגה לצרכי הבית.

                        בתצהיר העדות הראשית אשר הוגש מטעם התובעת הרחיבה זו ופירטה כי הנתבע היה הדמות הכלכלית העיקרית בתא המשפחתי והוא אשר קבע אופן ההתנהלות הכלכלית המשפחתית  בבחינת ה"אורים והתומים" עבורה.

ב.         טוענת התובעת בכתב התביעה כי הנתבע ניצל את תמימותה ואת רצונה בהמשך חיי הנישואין וכפה עליה הסדר לפיו כל אחד מהם יפריש לקופה המשותפת/החשבון המשותף סך של כ-4,000 ש"ח לחודש ובסכומים אלו ימומנו הוצאות התא המשפחתי.

            טוענת התובעת כי הסדר זה קיפח אותה באופן משמעותי שכן הכנסתה החודשית היתה נמוכה בהרבה מהכנסתו של הנתבע , וכאשר כל אחד מהם התחייב להעביר סכום חודשי שווה לקופה המשותפת , הרי שנותרו בידו של הנתבע סכומים גבוהים בהרבה מאלו שנותרו בידה.

              ג.        לטענת התובעת, סכומים אלו אשר נותרו בידו של הנתבע הועברו גם לחשבונות אביו של הנתבע , אב אשר נפטר בינתיים (להלן: " האב המנוח" ו/או " האב") והנתבע הוכר כיורשו היחידי . לטענת התובעת בכספים אלו רכש הנתבע רכוש ו/או צבר כספים ורשם אותם על שם האב המנוח.  התובעת טוענת לזכויות ברכוש זה.

            נוכח זאת עתרה התובעת לקבוע שאף נכסים ו/או זכויות שרכש ו/או צבר הנתבע על שמו ו/או ע"ש האב המנוח בתקופת הנישואין, וכמפורט בכתב התביעה,  יילקחו בחשבון האיזון.

            באופן ספציפי לעניין הדירה עתרה התובעת לקבוע כי היא זכאית ל-25% מערך הדירה.

ד.       מנגד טוען הנתבע כי תיאור התובעת אינו נכון ונכסים אשר נרשמו ע"ש האב המנוח שייכים לו לבדו, ואין לתובעת כל זכויות ברכוש זה.

3.         א.         התובעת והנתבע נישאו בשנת 1999 כך שיחסיהם הכלכליים מוסדרים עפ"י הוראות עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 (להלן :"החוק" ו/או "חוק יחסי ממון") . איזון המשאבים בהתאם לחוק ייעשה, על דרך הכלל, בדרך של חלוקה שווה בין בני הזוג של שווי הנכסים ברי האיזון. הדבר מוסדר בסעיף 5 לחוק הקובע כדלהלן:

"(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט - ...